<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ר' חננא בר פפא</h1>
<h2>דף ס.</h2>
גרס' בפ' אילו טריפות [חולין ס' ע"א] דרש ר' חננא בר פפא מאי דכתיב יהי כבוד ה' לעולם פסוק זה שר העולם אמרו בשעה שאמר הקב"ה למינהו באילנות נשאו דשאים ק"ו בעצמם ומה אילנות שניכרין בפירותיהן אמר הקב"ה למינהו אנו על אחת כמה וכמה מיד כל אחד ואחד יצא למינו באותו שעה פתח שר העולם ואמר יהי כבוד ה' לעולם. בעי רבינא הרכיב שני דשאים זה על גב זה לר' חננא בר פפא מהו כיון דלא כתב בהו למינהו לא מיחייב או דילמא כיון דהסכים הקב"ה על ידן כמאן דכתיב בהו דמי. פי' ר"ת [ס' הישר סי' תכ"ו] כן הן אמיתת הדברים דקרא דכתב בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים תרתי משמע בין זריעת כלאים בין הרכבת אילן דלא תזרע כתיב משמע זריעה ממש, וההקש' דהרכבת בהמה לזריעה שדך ללמוד על הרכבת האילן, ובת"כ [קדושים פ"ד] נידרש על שניהם מניין שלא ירכיב אילן סרק על גבי אילן מאכל ולא אילן מאכל על גבי אילן סרק ולא של מאכל על גבי של מאכל ת"ל את חוקותי תשמורו ובפסוק זה נאסר גם הרכבת אילן והרכבת זרעים וזריעתן זה עם זה דהואיל ונאסרו בזריעתן כ"ש בהרכבתן אבל אילן לא נאסר לנטוע זה עם זה משום דנפש ענפיה אבל בהרכבה נאסרין ובני נח לא נאסרו אלא באלו שנים הרבעת בהמה והרכבת אילן אבל ללבוש כלאים ולזרוע כלאים לא נאסרו דתני (רב) שמואל את חוקותי תשמרו חוקים שחקקתים לך כבר וחקתי תרתי משמע דהיינו הרבעת בהמה והרכבת אילן דחובות הגוף נינהו ולא בחובת הארץ תלינן אבל זריעת כלאים תלוים בארץ היל' ליתניהו בבני נח ובגד כלאים דחובת הגוף היא הא אפסיק לשדך היל' בני נח לא הוזכרו אלא על הרבעת בהמה והרכבת האילן בלבד וישראל אף בזריעה ולבישא. ובע' דרבינא בהרכיב שני דשאין אבני נח קמבע' ליה בדשאים דלאו בני זריעה נינהו אבל בבני זריעה פשיטא ליה דהואיל ונאסרו בזריעתן נאסרו בהרכבתן שהוא בכלל זרעים אבל דשאים דלא בני זריעה נינהו מאי מי אמרינן הא דרבי קרא (זה) [מה] בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה וכל אילן במשמע בין סרק בין מאכל וכיון דכל אילן בכלל מי נימא דמרבינן להרכבה כל מין זרעים דהואיל ואשכחין למיניהם ע"י ק"ו נדרוש נמי מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה וכל אילן במשמע בין סרק בין מאכל וכן אפילו דשאים שאין מין זרעים להרכבה ע"כ דברי ר"ת. ואני הסודר מצאתי בפ"א דמס' כלאי' ובסנהדרין פא"[מ] [נ"ו ע"ב, ס' ע"א] ירושלמי כפ' רבינו דודאי אבני נח קא מבע' לדרשא דר' חננא בר פפא, דה"ג התם מניין שאין מרכיבין עץ סרק על גבי עץ מאכל ולא עץ מאכל על של מאכל מין בשאינו מינו ת"ל את חוקותי תשמרו. ר' יונה ר' אלעזר בשם כהנא דר' אליעזר היא משום חוקים שחקקתי לאדם הראשון. ר' יוסי בש"ר הילא דברי הכל היא משום חוקים שחקקתי בעולמי. מעתה אסור להרכיב תאינה שחורה על גבי תאינה לבנה. אמר ר' אבין ולא מכלאי בגדים למדת מה כלאי בגדים שאסרתי לך שני מינים [לא זה ממין זה] ולא זה ממין זה אף כלאים שאסרתי לך בכל מקום לא זה ממין זה ולא זה ממין זה. תני בש"ר אליעזר מותר הוא גוי לזרוע וללבוש כלאים אבל לא להרביע בהמתו כלאים ולא להרכיב אילנו כלאים למה מפני שכתוב בהן למיניהם והרי דשאים כתיב בהן למיניהם אין בציווי אלא בהוצאה. אלמא דאגוי קאי אבל לא בישראל ומילתא דאבע' ליה לרבינא אליביה דר' חננא בר פפא פשיטא ליה לירושלמי דלא אמרינן כיון דהסכים על ידן כמאן דכתיב בהו דמי אלא משמע גוי שהרכיב שני דשאים מין בשאינו מינו פטור. והלשון דגמרא דידן משמע כאן כפ' רבינו מדקא בעי הרכיב שני דשאים ולא קא מבעאי המרכיב ותו דלא קאמר כיון דלא כתב בהו למיניהם לא עבר אלא לא מיחייב משמע חיוב מיתה דמשמע דאבני נח קאי דאזהרתן זו היא מיתתן אבל מה שפירש רבינו דהרכבת זרעים נאסרו וע"י ק"ו דכיון דנאסרו בזריעה כ"ש בהרכבה תמיה אני הסודר שהרי שנינו במשנת פ"א דמס' כלאים [מ"ז] אין מביאין ירק בירק ולא אילן בירק ולא ירק באילן ר' יהודא אומר מותר ירק באילן ואילן בירק. גרס' בתוספתא דכלאים פ"א אין מרכיבין כשות על גבי הזמא ולא תרד על גב ידסז מפני שהוא ירק בירק אין מרכיבין כשות על גבי הגא מפני שירק באילן ר' יהודא מתיר ירק באילן ואילן בירק רשב"ג מתיר מש"ר יהודא בן אגרא איש כפר עכו ובעירובין פ' בכל מערבין [ל"ד ע"ב] אין מרכיבין פינם על גבי קידה לבנה מפני שהוא ירק באילן איסור איכא ק"ו איני יודע מהו. ור' חננא בר פפא דבריו בכמה מקומות באגדה ובתלמוד בבלי וירושלמי ושושבינו של ר' יהושע ב"ל היה כדאיתא בשלהי המדיר [כתובות ע"ז ע"ב] דאמרו ליה למלאך המות זיל עביד ליה רעותיה ואיתחזי ליה וא"ל דלשבקיה עד דניהדר ליה לתלמודא דאמרי התם אשרי מי שבא לכאן ותלמודיה בידיה לבתר תלתין [יומין] אזיל אתחזי ליה א"ל אחוי לי דוכתאי א"ל לחיי אמר ליה הב לי סכינך דלא מבעתתי לי באורח' א"ל כי חברך בעית למיעבד לי אזל ואייתי ס"ת א"ל מי איכא מידי דכתיב בה דלא קיימתיה ואפילו הכי כי הוה קא נייחא נפשיה אפסיק עמודא דנורא בין דידיה לכולה עלמא וגמירי דלא פסיק עמודא אלא או לחד בדרא או לתרי בדרא. במס' שקלים פ' אילו הן הממונין בגמרא [ה"ד] שתי לשכות היו במקדש אחת לשכת חשיים שיראי חטא משליכים לתוכו בחשאי ועניים בני טובים מתפרנסין מתוכה בחשאי. ובגמרא ר' חננא בר פפא הוה מפלגה (מצותה) [מצוה בליליא] פגע ביה רבהון דרוחתא א"ל לא כדי ואלפן ר' לא תסיג גבול א"ל ולא כדין כתב מתן בסתר יכפה אף והוה מכפי ועריק מן קומוי.
